#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתפרשות הקינים ומ&quot;ט ?</p><p dir='rtl'>ואיך מתפרשת לפי&quot;ז הס&quot;ד ללמוד שיקדש השם בשעיר המשתלח כגורל ?	או בלקיחה, או בעשיית כהן.</p><p dir='rtl'>דכתיב, ולקחה, ועשה, או בלקיחה או בעשייה.</p><p dir='rtl'>והק&quot;ו דאם במקום שלא קידש הגורל אף לא בלקיחה ועשייה, קידש השם בלקיחה ועשייה. כ&quot;ש במקום שקידש הגורל שלא בלקיחה ועשייה, שיועיל השם לכה&quot;פ בשעת לקיחה ועשייה.	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטמא מקדש עשיר שהפריש קרבן עני האם מוסיף על הדמים להביא קרבן עשיר ? (פרט מתי הפריש).	"הפריש בעניותו, מוסיף ומביא מדמי חטאתו, ולא מדמי העולה. דבעשירות אינו חייב אלא חטאת ולא עולה.<p></p><p dir=""rtl"">הפריש מעשירות מח' אמוראים אם עשיר שהביא קרבן עני יצא או לא. ואם לא יצא, לא חלה ההפרשה כלל.</p><p dir=""rtl"">וצריך שתהיה ההפרשה בשעת לקיחה. דאין הקינים מתפרשות אלא בלקיחה או בעשייה.</p>"	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמרינן דמטמא מקדש עשיר שהפריש קרבן עני, מביא חובתו מחטאתו ולא מעולתו.</p><p dir='rtl'>ממה שהובררו חטאת ועולה בע&quot;כ שכבר לקח בהם עוף, וא&quot;כ איך יביא מזה חובתו, הרי אין פדיון לעוף ?	"איירי שלקח עוף אחד. וה""ק, אם לקח רק עולה, מביא חובתו מדמי חטאתו. ואם לקח רק חטאת, אינו מביא ממעות עולתו. והחטאת למיתה."	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטמא מקדש או מצורע עשיר שהביא קרבן עני, האם יצא ומנ&quot;ל ?	"מצורע - לא יצא לכו""ע דכתיב זאת.<p></p><p dir=""rtl"">מטמא מקדש - מח'. [ולא ילפינן ממצורע דכתיב 'ואם דל הוא'].</p>"	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצורע עשיר שהביא קרבן עני, או עני שהביא קרבן עשיר, האם יצא ומנ&quot;ל ?	עשיר קרבן עני - לא יצא, דכתיב זאת.</p><p dir='rtl'>עני שהביא עשיר - יצא, דכתיב תורת.	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה כה""ג בין וידוי ראשון שעל הפר לוידוי שני ?<p></p><p dir=""rtl"">ועל מי התוודה בוידוי שני ?</p>"	עשיית הגורלות.</p><p dir='rtl'>וקשירת לשון זהורית על שני השעירים.</p><p dir='rtl'>ומתוודה עליו ועל כל בני אהרן.	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בין שילוחו. ולנשחט כנגד בית שחיטתו.</p><p dir='rtl'>מה עשה לנשחט, העמידו או קשר לו לשון ?</p><p dir='rtl'>ומה הראייה ?	קשר לשון כנגד בית שחיטתו.</p><p dir='rtl'>דתני רב יוסף דהוא שלא יתערבו זה בזה ולא באחרים, ואם אינו קושר לנשחט, הוא יכול להתערב באחרים.	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליבא דריו&quot;ח דיש לשון הצריכה שקל, ויש הצריכה ב' סלעים, ויש י' זוז, איזו לשון כל אחת ומדוע ?	פרה דבעיא כובד עשרה זוז.</p><p dir='rtl'>משתלח דבעי חלוקה ב' סלעים.</p><p dir='rtl'>מצורע משקל שקל.	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' לשונות שמעתי, אחת של פרה ואחת של משתלח. אחת צריכה שיעור ואחת לא.</p><p dir='rtl'>איזו אחת מסתברא דצריכה שיעור ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ומה הקשו ע&quot;ז (2) ותירצו ?	משתלח, דבעי חלוקה.</p><p dir='rtl'>והקשו דפרה בעיא כובד, ותי' דתנאי היא.</p><p dir='rtl'>והקשו דפרה ג&quot;כ נחלקת, דאמרינן דכורכן בשיירי לשון. ודחו אימא בזנב לשון.	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקשו לרב דעץ ארז ואזוב ושני תולעת דפרה שקלטתן שלהבת כשרה, מברייתא דמביא לשון אחרת. מה התי' ? (2)	לאביי - בקולחת פסולה, בנכפפת כשרה, דקרינן בה אל תוך שריפת הפרה.</p><p dir='rtl'>לרבא - תנאי היא אי דפרה בעי כובד. [דפליגי אי אוגדן כדי שיהו באגודה, או כדי שיהיה כובד].	<br/>יומא דף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אוגדים את העץ ארז ואזוב ושני תולעת הניתנים בשריפת הפרה ?	"לרבי&nbsp;&nbsp;כדי שיהו באגודה אחת. לר""א בר""ש כדי שיהיה בהם כובד ויפלו לתוך השריפה."	<br/>יומא דף מא		
